באיזה גישה "בוודאי יתרבה השלום בביתם"?

נפתח במכתב של הרבי מלובאוויטש בנוגע לשלום בזוגיות (אג"ק ח"י עמ'  פ) "ידוע ברכת רז"ל איש ואשה זכו [לשון רבים היינו שהדבר תלוי בשניהם] שכינה שרויה בניהם. וכבר הבטיח ה' יתברך פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם"

הנה רבי עקיבא אמר "איש ואשה זכו שכינה ביניהן". (סוטה יז,א) אם זכו האות י' שבאיש והאות ה' שבאשה  ביחד יוצרים שם קדוש שם י-ה ובספירות היו'ד הוא חכמה והה' בינה.

 היינו שע"י הנהגה של מוחין והתיישבות ביניהם זוכים  לשכינה ודבקות בניהם. משא"כ "כשלא זכו אש אוכלתן" מיכוון שאותיות י' והה' הנ"ל מסתלקות ויוצאות ונשאר צירוף אש אצל האיש וגם אצל האשה ...כלומר כשיש הנהגה של מידות ותגובות לא מתוקנות בניהם אז "אש [הכעס וכו'] אוכלתן"

ההבדל בן המוחין למידות הוא ההבדל בן טבע המים לטבע האש טבע המים לקרר ולהדביק וטבע האש לחמם ולהפריד

כלומר ע"י הנהגה שכלית שהיא מתונה ומיושבת אפשר לנהל שיחה נעימה גם בשיחות "מורכבות" משא"כ בשיחה רגשית להוטה ופזיזה אפשר להסתבך גם "בשיחה פשוטה".

כמו שענה הרבי מליובאוויטש לאשה שהיתה צריכה להסתדר עם בעלה באיזה ענין (אג"ק חי"א עמ' קיז)"וכשיסבירו ..בלי התרגשות ובדרכי נועם בודאי יתרבה השלום בביתם".

 

                "חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו"

                                                            (משלי יד,א)